Глава 1. Как возник ЛСД 1 страница

שאלה: איך אפשר לתת לבורא תענוג אם הוא לא חי? איך אפשר להנות לבורא אם הוא דומם? יוצא שאיננו יכולים להנות לאף אחד ושוב מענים את עצמנו? עוד פעם אגו?

כל אלו הם תנאים. יש כוח עליון שהוא קודם לכל מה שבא. כך אנחנו משיגים. איננו יודעים מה שמחוצה לנו, אנחנו יודעים רק מתוך ההשגה שלנו, מה שמספרים לנו אנשים שהשיגו. מזה אנחנו מתחילים את חכמת הקבלה. קודם כל היה קיים כוח עליון, שחשב לברוא נברא, כדי להנות לו, זאת אומרת, לעשות אותו שווה אליו. לכן ברא אותו ממצב ההפוך לו, מתכונתו ההפוכה וכן הלאה. את זה אנחנו לומדים מלמעלה למטה עד העולם שלנו, הנברא, כל העולם שלנו, ואחר כך ההתעלות מלמטה למעלה.

אז לא נכון לומר שאין כוח עליון, אלא הוא בעצם מגדיר ויוצר את כל מה שבתוכנו. אלא השאלה היא רק איך אני מרגיש אותו, באיזו מידה אני מרגיש אותו. כמו וָלד שנולד ומרגיש את העולם הסובב אותו, את ההורים שלו, הוא לא מרגיש שום דבר, שוכב, צועק ומתנועע וזהו.

אותו דבר גם אנחנו בעולמנו, איננו מרגישים את העולם הרוחני כלל, אבל זה לא אומר שהוא אינו קיים. הבורא נמצא בתוכי, זה הכול דברים מותנים. כשאתה תרגיש את כל זה, אתה תדבר רק על ההרגשות שלך, על השגותיך בלבד, כמו אותו ולד שרק נולד והוא כבר מרגיש את אמא שלו, הוא רואה ושומע אותה, לפי הריח והטעם וכן הלאה. בצורה הזאת הוא גדֵל ובצורה הזאת גם אנחנו גדלים. אבל איננו יודעים את האמא הזאת, אנחנו רק יודעים מי היא כלפינו, חמה, גדולה, דואגת, אני צועק והיא מיד לידי, וכן הלאה. רק בצורה הזאת אנחנו משיגים גם את הבורא, אבל זה לא אומר שהוא דווקא כזה. הבורא כלפינו נקרא תכונה של אמא, "בינה", אבל זו רק הופעתו כלפינו.

כך זה בנוי, הבורא נמצא למעלה, והוא יורד לאט לאט כלפינו עד שהוא נכנס לקשר איתנו, ואני משיג אותו מלמטה למעלה. ולכן כל עוד לא השתוויתי אליו, ברור שאני עובר כל מיני שלבים וכל השלבים האלה קיימים בתוכי. וכאשר אני משתווה אליו, שם יש מצב מיוחד, אני מתחיל להרגיש באמת משמעות, שורש אמיתי של הנברא. כשאני באמת מתעלה מעל נקודת הבריאה, מאיפה שאני נולדתי והלאה, אני עם הבורא.

ולא שאני יוצא מהנקודה שממנה ירדנו מלמעלה למטה, ואחר כך אני עולה מלמטה למעלה, אלא מאותה נקודה שאני נבראתי, אנחנו הולכים איפשהו למעלה. על המצבים האלה חכמת הקבלה לא כותבת, כי זה נמצא מעֵבר לתיקון שלי. יש שם ספֵרות אחרות לגמרי, מצבים אחרים, כוחות אחרים. על זה איננו יודעים שום דבר. זה לא סתם נסתר, אין כזה דבר "נסתר", אלא מה שאיננו מסוגלים להשיג נכון להיום בשום צורה ולא לדבר בשום מילה. ולכן אנחנו מדברים רק על מה שנופל לחושינו ולחושים של אנשים בעולמנו, או לחושים של המקובלים, באותה מידה שהם משיגים את הבורא בהתעלותם מלמטה למעלה, ולא מעבר לכך. ובינתיים זה מספיק לנו.

כדי לא להתבלבל, המקובלים מאוד מאוד נזהרים. בזהירות הם מגלים לנו את כל סדר התיקון הזה, כדי לא להזיק לנו. כמו שאנחנו עם ילדים קטנים, יש ספרים לגיל שנה, לגיל שנתיים, שלוש, ויש משחקים לכל גיל, ואנחנו בודקים את הילדים לפי הקריטריונים האלה. ולא רצוי לתת לו יותר ממה שצריך לתת לו לפי גילו, אלא רק אם פתאום הוא מתעורר מעצמו למשהו יותר, כי זה יכול להזיק לו. כך שבינתיים נהיה אתכם עם המוצצים והחיתולים, אבל נתקדם בצורה נכונה.

שאלה: כמו ילדים, גם אני עם פה פעור מתפעם עד כמה שאני מורחק מהבורא. ככל שאני לומד יותר, כך יודע פחות. מה אני יכול לעשות כדי להיות כלי מתאים לאור חכמה ולכולם?

זה לא תלוי בידע. זה תלוי רק עד כמה אתה תהיה מסוגל לאבחן בתוכך ולקבל כוח שייצוֹר בך את תכונת ההשפעה. וכמה שתדע את החומר, זה לא יעזור לך בכלל. אני לומד קבלה כבר 33 שנה, לפני 30 שנה מצאתי את מורי ומאז כבר למדתי בצורה רצינית ובאופן מסודר. עד אז הייתי כמה שנים בחיפושים עם כל מיני מקובלים אחרים.

כניסה לעולם העליון בשום אופן אינה מבוססת על ידע, אלא רק ורק על תכונת ההשפעה שהאדם יכול לעבד בתוכו. ואף אחד לא יֵדע שהיא נמצאת בתוכך, אנשים אחרים לא מבינים, לא יודעים, כי אין להם חושים לזה. ולכן דבר לא יראה זולתך, כי זאת תכונת ההשפעה, ורק היא אחראית לכניסת אור חכמה לנשמה.

שאלה: כל מה שאנחנו קוראים בזוהר נמצא במדרגה הבאה מעלינו או במדרגות הרבה יותר גבוהות מאתנו?

הכול נמצא במדרגה הבאה. לגמרי הכול. אם זה היה נמצא במדרגות עוד יותר גבוהות, אז בכלל לא יכולנו לקרוא את זה. אני לא רוצה להיכנס למיסטיקה, פשוט לא היינו רואים את המלים האלה, לא היינו רואים את המובנים האלה, לא יכולנו לדבר עליהם, לא יכולנו אפילו לשמוע את זה. זה פשוט נמצא במדרגה הסמוכה אלינו. וכאשר אנחנו נעלה אליה, נראה פתאום מלים אחרות לגמרי, נראה סימנים נוספים, מפני ש"אות" נקראת סימן. אנחנו נקבל את הכול בצורה אחרת. לכן כל מה שנאֵמר, נאֵמר לנו היום.

שאלה: איך הצורה הטובה ביותר להתכונן לשיעור זוהר?

קודם כל לא צריכים להגביל את הזוהר שאנחנו לומדים עכשיו. בעצם אנחנו לומדים זוהר כמעט כול יום. אדם צריך להקשיב לזוהר כל יום, לפחות אותה שעה שאנחנו מקדישים לזוהר. אני מקדיש לספר הזוהר, כשמונה עד עשר שעות כל יום. וזה בלי לספור את השיעורים שלנו, שאני צריך להצטלם לתכניות טלוויזיה שונות ובכל מיני נושאים אחרים. בכל שאר הזמן שלי אני עובד על ספר הזוהר.